top of page

תנועה אותנטית

תנועה אותנטית - הגדרה

תנועה אותנטית (Authentic Movement) הינה דיסציפלינה לתרגול התבוננות מודעת של אדם על עצמו ועל זולתו, ופיתוח התודעה המתרחש כתוצאה מהתבוננות זו. זוהי שיטה הידועה במרכזים אקדמיים שונים בעולם, ובין היתר נלמדת במסגרת לימודי התואר השני באוניברסיטת נארופה בבולדר, קולורדו.

 

התרגול התנועתי במרחב מקביל ומשול לתנועתנו במרחבים השונים בחיי היומיום שלנו. הוא מהווה כלי יישומי פשוט ונגיש, רב עוצמה ובעל משמעות רבה לחיים, בדגש על פיתוח החירות האישית והמפגש עם האחר. 

תנועה אותנטית מעגנת בתוכה חוויה גופנית ורגשית, המתחוללת במרחב בין המתרגל שמתנועע (המובר) לבין המתרגל שצופה בו (ווינטס) בדגש על תשומת לב וקשב לחוויה הנוכחית. התנועה מתרחשת ללא מוזיקה ובעיניים עצומות, מה שמאפשר למתנועע למצוא את התנועה האישית, הכנה והחיה, הנולדת מתוך רגע ההווה.


התהליך מסתיים בשיתוף מילולי המאפשר אינטגרציה בין פנים וחוץ, גוף ומילים, לא-מודע ומודע. העבודה נעשית בזוגות, בקבוצות קטנות או במעגל קבוצתי.

מעגל פתיחה.jpeg
תורת התנועה_edited.jpg

זוהי תורת התנועה

רבים מאיתנו מטפחים את דיבורם לאורך השנים

נותנים דרור לרעיונותיהם הייחודיים
ממצים הוויה ל״אני מאמין״ המנוסחת במילים.

 

ואת היותנו מתנועעים בתוך הגוף, בתוך המשכן, שכחנו?
מודעות הגוף מקשרת אותנו אל הנשמה השוכנת במשכן. 

 

זהו המרחב של התנועה האותנטית, 

הנתחם בטקסיות
מקדש את הזמן משולל המילים
ומאפשר ליחיד להכיר את תנועותיו
מאפשר לרטט הגוף הנצבר בשורש הנשמה להתגלות.

 

זהו מרחב תנועה שיש בו ברית הנטווית בטקס,

שיתוף ועדות של זה המתנועע וזה המתבונן.


זוהי תורת התנועה -      
בכל אדם יש נשמה הפורטת את רישומה בכל תנועה ובכל איבר
ולכל אדם יש רישום נשמה ייחודי בתנועה.

הולכים אל הלא נודע בתנועה אותנטית

מרי וויטהאוס וג'אנט אדלר פיתחו את השיטה הקרויה "תנועה אותנטית" והן השפיעו בצורה מכרעת על חיי.

 

מרי, תראפיסטית בתנועה, תלמידתה של מרתה גראהם האגדית החלה ללמד את השיטה כבר בשנות ה-.50 ג'אנט גיבשה את המושגים והעמיקה את העבודה בסוף שנות ה-60 עם ילדים אוטיסטים. באוניברסיטת בר אילן מלמדים היום תנועה אותנטית בתוך מסגרת לימודי פסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס. אבל חשוב לזכור שתרגול המיינדפולנס הראשון נערך ב-1979, כעשור לאחר שמרי וג'אנט לימדו ותרגלו "תנועה אותנטית". 

 

בזכות השיטה שהגו וויטהאוס ואדלר, מצאתי מרחב תנועה שמאפשר לי להתנקות מרעשי הרקע, מתסמונת הקוף המקפץ (בבודהיזם הדרך ליציאה מהסבל היא ההכרה שהמוח שלנו משוטט, צווח ומקשקש כמו קוף תזזיתי בין ענפי העץ) ולעקוב באופן משחרר אחר תחושות הגוף שמתרחשות בי נוכח התנועה הספונטנית העולה כמובר בתוך המרחב. 

 

כשאני נכנס למרחב כמובר (מתנועע) בתנועה אותנטית, אני מרגיש תנועה חדשה שלא תכננתי עולה ומתממשת. לפעמים עולה צקצוק שפתיים ששמעתי כילד בשכונה המפוקפקת בה גדלתי בירושלים.   כמילות השיר של דני סנדרסון "הולכים אל הלא-נודע".  

וזה מסקרן, מעצים ומלמד.

Martha_Graham_and_Bertram_Ross.jpeg
Dance Class

תנועה אותנטית בראי מדעי-גרונטולוגי 

תפקידיהם של המובר והוויטנס בתנועה אותנטית: 

המובר - תפקידו להיכנס למרחב בעינים עצומות ולתת למה שקורה לקרות, תוך שימת לב למתרחש. ההוראה היחידה של המובר במרחב הינה לא לפגוע פיזית בעצמו או באחר. 

הוויטנס - תפקידו הוא לשבת מחוץ למרחב התנועה, בעיניים פקוחות. ראשית עליו לשים לב לעצמו, למחשבותיו, לרגשות ולתחושות הגוף. ואז להתבונן במובר במבט אמפתי ולא שיפוטי.


הנוירונים החקיינים

בשנת 1995 פרסמו נוירולוגים מאוניברסיטת פארמה, איטליה מחקר ראשוני בנושא ״נוירוני מראה״ (Mirror Neurons). על פי התיאוריה שפיתחו ישנו מערך נוירונים שמחקה את פעולת האדם הנצפה.

הוויטנס מעבד ומחקה את פעולת המובר. לעיתים מתקיימת רק פעילות הנוירונים ואין לפעולה המשכיות, ולעיתים מתקיימת המשכיות של פעולת החיקוי - ומתקיים החיקוי.  דוגמא קלאסית הוא החיוך שמעורר במקרים רבים חיוך חזרה. 

 

הפסיכולוג האמריקני פול אקמן המתמחה בנושא הבעות פנים, חקר האם ישנם הבדלים בפעולת חיקוי בין חיוך אותנטי לחיוך מאולץ.  הוא גילה שמוחו של הוויטנס אינו מפעיל את מנגנון החיקוי המיידי אלא במקרה של צחוק ספונטני. לטענת אקמן, תגובת החיקוי המיידית מתבצעת בקורטקס לפני שמופעלים הברוקה והוורניקה, האיזורים במוח האחראים על תפקודי השפה, ההבנה והדיבור. 

 

שיתוף במעגל

בעת שיתוף במעגל נעשה שימוש בלשון הווה, מתוך החוויה האישית שיש לנו ידיעה לגביה. זאת אומרת אם נראה אדם בוכה במרחב, לא נוכל לומר  שהאדם עצוב או שיש לו פרצוף דכאוני. אנו  רשאים לתאר את המתרחש אצל המובר בלשון לא פרשנית. 

שיטה זו יכולה להיראות קצת מפחידה בפעם הראשונה, מוזרה, תמהונית אולי. אבל ההתנגדות הראשונית שהשיטה עשויה לעורר מצביעה על הפוטנציאל הגלום בה. 

 

יתרונות השיטה עבור תראפיסטים 

המטרה הפסיכותרפית של השיטה היא להעצים את תחושת ה"עצמי" ואת תחושת הרווחה הסובייקטיבית של המתרגל, על ידי העלאת מחשבות ותנועות מודחקות אל פני קרקע המודעות.  

תרגול השיטה מאפשר למתנועע להעלות ולהציף באמצעות תנועה לחצים ומועקות שהודחקו. התרגול מאפשר לשפר את יכולת ההתמודדות בתנאי לחץ.

התפיסה של התנועה האותנטית היא כי בכל אחד מאיתנו ישנה שפה סמלית של תחושות גוף המתעוררת באופן ספונטני ומיידי בסיטואציות טעונות בין מתנועע למתבונן (מטפל). כל עימות היוצר רגש של כעס ועצבנות בקרב המטופל, בא לידי ביטוי בתחושות הגוף שלו -  התכווצות והתקשות של חלקים שונים בגופו. 

 

חלק מעבודת המודעות של המטפל היא לאתר את תחושות הגוף הקשורות לרגשות שונים הצפים בקרבו. מתוך ראייה, שזרם המחשבות יכול לתעתע, אולם תחושות גוף מספקות אינדיקציה בהירה וברורה לגבי המצב הרגשי בו נתון המטפל בתוך הסיטואציה. לאחר שהמטפל רכש כלים להבנת שפת תחושות הגוף שלו, גוברים הסיכויים כי בסיטואציות מלחיצות, התגובה שלו למתרחש לא תהיה אימפולסיבית אלא תעבור תהליך עיבוד מהיר ותתקיים ממקום אחראי יותר.

מערכת יחסים בין המתנועע למתבונן מדמה מערכות יחסים בכל סיטואציה בחיי היומיום. המטפל רוכש מיומנות בהקשבה לתחושות הגוף שלו, ובכך הוא יודע לאבחן את מצבו במרחב הטיפולי הספציפי בו הוא מצוי ובכך הוא מצליח להבין ולתת פתרונות טיפול מיטביים עבור המטופל.

  • פייסבוק
bottom of page