ההתמכרות לכדור הכתום

בסוף המפגש כשאשתו של א. מגיעה הוא מבשר לה בחיוך שהיום הוא התאמן בכדורסל כמו בילדות, אני חש את הסיפוק עולה בי ומבין את חשיבות היותי Care partner ולא Care giver

כשא. בן ה-82 למד בבית ספר יסודי תל-אביבי הוא מאוד אהב לשחק כדורסל. לצידו שיחקו אגדות כדורסל וספורט כמו אריק איינשטיין.

בגיל 10 הגעתי לאימון הכדורסל הראשון שלי בבית הנוער העברי בירושלים. יורם המאמן התעכב והתעקש על תרגילי יסודות. כך שבמקום לשחק חמש על חמש במגרש הקט-סל, רוב האימון עבר עלינו בתרגילי העברת הכדור במעגלים מאחורי הגב ובשמיניות בין הרגליים.

כשגיליתי שלי ולא. יש אהבה משותפת לכדורסל החלטתי בסוף כל מפגש להקדיש מספר דקות למשחק בכדור גומי ביתי קטן. הנחתי שתי כריות על הספה במרחק זו מזו וכיסא קטן לידן. האתגר של א. היה לצלוף את הכדור בין שתי הכריות ביד ימין, וביד שמאל לפגוע איתו בכיסא. כך שתוך כדי אימון מהנה הוא מתרגל גם שימוש ביד חלשה (שלו יד שמאל), ומייצר הסתעפויות חדשות במוח על פי גישת "המוח הגמיש".

לפני אימון הקליעה אני בוחן את היציבות שלו תוך כדי התמסרות איתו ברגל וביד, ומשם ממשיך לתרגילי הילדות שלי: העברת הכדור במעגלים מאחורי הגב ובשמיניות בין הרגליים.

בסוף המפגש כשאשתו מגיעה והוא מבשר לה בחיוך שהיום הוא התאמן בכדורסל כמו בילדות, אני חש את הסיפוק עולה בי ומבין את חשיבות היותי Care partner ולא Care giver.

מציאת תחביב משותף עם המטופל היא דרך חשובה להפיכת המפגש הטיפולי למהנה עבור שני הצדדים. במקרה של א. הדמנציה הופכת באופן מוזר לסוג מסוים של יתרון. מכיוון שהוא לא זוכר את האימון משבוע שעבר, הוא חווה אותו כחוויה מרעננת ומחדשת כוחות כל פעם מחדש.